מישהו אמר שצריך לסיים פרוייקט אחד לפני שמתחילים אחר?
זהו שלא.
פינת האוכל הזאת - שולחן ו-4 כיסאות- הייתה כבר בדירה כששכרנו אותה. מכיוון שהבעל הדירה לא ממש התעניין בכל הרהיטים שכנראה נשארו מהדיירים הקודמים, החלטתי כי מגיע לכיסאות האלה לעבור מתיחת פנים ולקבל הזדמנות שנייה.
ומה בתפריט?
צבע לבן (שאריות מאבא) ובדים מנחלת בניימין.
להלן הכיסא לפני השיפוץ. צורה יפה אבל צבע - ככה ככה. ריפוד עור מזוייף גם כן לא מלהיב במיוחד.
אלה הם שני הבדים שבחרתי לריפוד. לא בטוחה כמה רואים בתמונות - האחד הוא ירוק והשני כחול כהה. בהתחלה רציתי שלכל כיסא יהייה ריפוד אחר אבל שיקולי תקציב וחיסכון ניצחו, כרגיל. הבדים נבחרו בהתאם לריפוד הספות וגם בגלל המראה קצת וינטג'י שלהם.
מראה הכיסא לפני תחילת העבודה.
אחרי השיוף. פה המקום להזכיר את בעלי (האהוב, החתיך והמוכשר) שעוזר לי מאוד בשיוף הכיסאות. מסתבר שלא כמו השרפרף, את הכיסא לא כל כך פשוט לשייף באופן ידני בגלל הצורה של העץ. אוגוסטוס לקח יוזמה (אחרי התבכיינויות שלי על ידיים תפוסות) וקנה מין דיסקית עם נייר שיוף עליה אשר מתלבשת על מקדחה חשמלית. מה שכן השיוף הזה יוצא לא חלק ולכן אחרי זה צריך לעבור בכל זאת בשיוף ידני. תהליך קצת מייגע אבל שווה את זה.
אחרי שכבת צבע אחת.
בינתיים הספקנו לפרק/לשייף/לצבוע שני כיסאות. כמובן היה עדיף אם היינו עושים את כולם ביחד אבל... טוב, צריך שיהייה משהו להניח עליו את הטוסיק בסוף יום עבודה לכן אנחנו עובדים במנות.
זהו לבינתיים. צריך לחתוך את הבד ולקנות סיכות לשדכן על מנת לכסות את הריפוד.
ולסיים את כל שאר הפרוייקטים - שרפרף/כריות/וילונות/תמונות.... מתעייפת רק מלכתוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה