פרגיות

זוכרים את הפוסט הזה?
נכון. גם אני לא. זה היה כל כך מזמן...

אז נתחיל מהתחלה.

נתון: כריות איקאה 50*50 ס"מ ו-35*35 ס"מ.
בעיה: דרושים כיסויים חתיכיים לכריות.
פתרון (זמין, זול ויעיל): פונים לחבר בשם אי-ביי ובלחיצת עכבר אחת מזמינים כיסויים. החשש היחיד שהיה לי הוא לגבי המידות - האם כיסויי בגודל 45*45 ס"מ (סיני) יתאים לכרית 50*50 (ישארלי).
אפשר להרגע - הכיסויים אכן מתאימים.

חתיכות, או מה?
לכריות 35*35 טרם נמצא פתרון ראוי.

הארה

או יותר נכון - הברקה של חברה.
תוך כדי שיטוט במקס סטוק פגשנו קערת מתכת כזאת -

החברה נדלקה עליה ושקלנו ביחד להפוך אותה לאהיל. רק 20 ש"ח, לא שווה?
אך אחר התלבטויות רבות סטייל בחורות: "אבל היא קטנה מדי לסלון, לא?.... בטח עוד אחד מהרעיונות השטותיים האלה שלא ייצאו לפועל.... תשכב בבית עוד שנה ותעלה אבק...." וכו', עזבנו אותה לנפשה.
לאחר שבועיים חזרתי למקס סטוק עם בעלי והפעם יצאנו מהחנות עם הקערה.

בבית בעלי שלף מהארון ספריי צבע צהוב ושלח אותי ואת הילדים לסשן צביעה מתחת לבית.

והנה החברה החדשה כבר מאירה את ביתינו הקט:

ולחברה מתחילת הפוסט - אנא, סלחי לי על גניבת הרעיון. מקווה שאת עדיין אוהבת אותי :)

נ.ב. אגלה לכם בסוד כי בית המנורה ונורה עצמה גדולים מדי לאהיל אך לא רואים זאת בגלל הזווית של התמונה. בעלי היקר ננשלח למשימה למצוא בית מנורה קטן יותר... ואני נשלחתי ל$#%$ עם המשימות המטופשות שלי.

שיחת חולין

הבעל: "מה נעשה עם החור השחור הזה...?
אני: "איזה מהם?"
הבעל: "זה שבחדר שלנו... הפינה הזאת שכל הבגדים נזרקים אליה אחד על השני ויוצרים ערימה מושלמת..."
אני: "אה... זאת... אני אגיד לך מה הבעיה"
הבעל: "נו, תגידי. לא, באמת, תגידי לי מה הבעיה"
אני: "אל תצחק! הבעיה שאין לנו את הרהיט המסויים הזה שעליו אפשר לתלות את כל הבגדי ה-לבשתי היום, עדיין יש לזה ריח טוב-אפשר ללבוש מחרתיים לעבודה-לפי החוק הבלתי כתוב של לא ללבוש אותו דבר יומיים רצוף. הרהיט הזה...זה מה שחסר לנו."
הבעל: "נו, ו? מה את רוצה?"
אני: "לא יודעת".

כעבור יומיים:
הבעל (במסגרת הליך רפואי מסובך של מיון וזריקה של כל מה ש"שומרים כי חבל לזרוק-בטח אפשר לעשות מזה משהו יפה-עומד במקומו ומעלה אבק 5 שנים-אבל מי סופר): "מה את רוצה שאני אעשה עם זה? לזרוק?" ("זה"=יחידת צד של מדפים תוצרת איקאה)

 אני: "כן". "לא". "כן".
הבעל: "...."
אני: "ואולי תהפוך את זה לסולם?"
הבעל: "..."
אני: "נו, אמרתי לך לפני שבועיים, הסולם הזה שכולם משתמשים בו כמתלה למגבות ובגדים..."
הבעל: "מה את רוצה?"
אני: "כזה:

כעבור יומיים.

שלבי הסולם - מקל מטאטא מנוסר. מחובר עם פינים מעץ. מזל ששמרנו את המקל ששימש כמקל שתוקעים באופניים של הילדה כי חבל שתפול על הניסיון הראשון (וחבל לזרוק-בטח אפשר לעשות מזה משהו יפה-עומד במקומו ומעלה אבק 5 שנים-אבל מי סופר). סה"כ 8 ש"ח ושעה וחצי עבודה. תוצר - סולם לתליית בגדים. תוצר משנה - אישה מאושרת.

שווה שיש בעל שווה.