עדכונים מהשטח

סוף סוף סיימתי לשייף את השרפרף המדובר.

סוף סוף אוגוסטוס חיזק את הרגליים והפך את השרפרף לפחות מסוכן למשתמש.

סוף סוף קניתי צבע לעץ (סיפור הצבע: ניגשתי לחנות כלי עבודה המקומית, ביקשתי צבע שמנת. שמנת לא היה בדיוק אז המוכר לקח פחית צבע לבן והוסיף תוסף צבע שלטענתו הפך את הלבן לשמנת. רק שכאשר חזרתי הביתה ופתחתי את הפחית כמובן שהשמנת נראה לי לבן לחלוטין. החלטתי לא להיות סקפטית ולנסות לצבוע - אין לי שום ניסיון בצביעת עץ אז חשבתי שאולי הצבע מתייבש שונה :) אך גם אחרי שכבה ראשונה השמנת נראה לי לבן לחלוטין - אפילו לבן בגוון כחלחל כזה. חזרתי לאותה חנות כלי עבודה ולאותו מוכר וביקשתי שיהפוך את הלבן ליותר שמנת. השכבה השנייה אכן יצאה בצבע הרצוי.)
סוף סוף קניתי צמר (כותנה) והתחלתי לסרוג את הכיסוי למושב. (סיפור הצמר - בהתחלה חשבתי לעשות את המושב הסרוג בצבע ירוק אך בגוון שונה מהספה. תוך כדי הסתובבות בתוך החנות צמר הבנתי שצריך לקחת החלטה ולהתחיל להתחייב לסוג של פלטת צבעים עבור הסלון. אחרת יצא סלון ירוק-ירוק וירקרק. נראה לי שכרגע הכיוון הוא ירוק-חרדל-בז'-חום.)
תמונות מהשטח:

באמצע הצביעה - קודם נצבעו הרגליים ולאחר מכן המושב.

נעליים?

ובהמשך למשפט האחרון של הפוסט הקודם -

התחלנו במשימה החשובה של להתאים את הבית לסלון החדש. משימה לא קלה בכלל, אבל מישהו צריך לעשות אותה!

רק לצורך הבהרה - זה לא שבאמת היינו צריכים מנורה. אחד הדברים שלא חסרים בסלון שלנו זה אור - בין אם זה אור טבעי או מלאכותי. אבל - וכאן בא האבל הגדול - היינו בניו יורק (ירח דבש והכל) ונכנסנו לחנות ציוד משרדי STAPLES. האמת, החנות הייתה משעממת למדי ונדמה לי שהפריט הכי מלהיב שהיה בה הייתה המנורה הזאת -

כמובן שקנינו אותה בגלל המראה הרטרו והצבע המדליק שהתאים לירוק של הסלון. בנוסף לזה התלהבנו מכך שמנורות כאלה רואים בדרך כלל בספריות גדולות בארה"ב.
האמת היא שניסיתי למצוא תמונה של ספרייה כזאת באינטרנט עם שורות שורות של מנורות כאלה וטרם מצאתי. כשאני חושבת על זה, גם באף אחת מהספריות שהיינו בהן בניו יורק לא היו מנורות כאלה. יכול להיות שזאת תמונה שנחרטה לי בזיכרון מאיזה סרט?? בכל מקרה הכי קרוב שמצאתי זה הסט של הסדרה Mad man -
הכינוי המקורי של המנורה הוא Banker's lamp והתיאורייה שלי היא שהצבע הירוק מתאים לבנק כי זה הצבע של הדולר :) אבל כנראה שזאת לא הסיבה.

The Green Couch

כן כן. הרגע המיוחל הגיע - תוספת רצינית ראשונה לבית - סלון! או בכינויו הנכון - ה-סלון. סיפור הסלון התחיל לפני כחצי שנה כשהחלטנו לא לקנות ספות חדשות לדירה אלא לרפד סלון ישן שהיה שייך לסבתא של בעלי. התוצאה הסופית לפניכם. מסקנות מהתהליך:

* חצי שנה זה המון זמן לשבת על כיסאות. פשוט לא נוח.

* מסתבר שלהכנות לחתונה יש נטייה להשתלט על החיים - מכאן גם הזמן הארוך שלקח לנו עד שקיבלנו את הספות.
* לקנות ספות חדשות זה בהחלט פחות כאב ראש ויותר זול.

* יותר טוב לבחור בדי ריפוד כשיש תמונה מסויימת בראש. בלי זה המבחר העצום (רחוב הרצל, ת"א) פשוט מבלבל. הנה התמונה שהייתה ההשראה שלנו - הבד הוא קטיפה ירוקה. התמונה נלקחה אי שם ממעמקי האינטרנט, לצערי לא זוכרת מאיזה אתר בדיוק.

* הכי חשוב - לא להתייאש! התוצאה הסופית שווה את זה. חוץ מהערך הנוסף שיש לרהיטים שמקבלים בירושה, זה גם הרבה יותר אקולוגי :)
* הערה לעצמי: עכשיו כשהספות כבר כאן, פתאום כל שאר הסלון נראה... פשוט עגום! יש צורך דחוף בוילון, כמה תמונות על הקירות וכמובן כריות-כריות-כריות. קצת כמו לקנות שמלה חדשה ואז לגלות שאין בארון נעליים מתאימות... סיפור חיי.

חיים חדשים...

שתי חברות טובות שלי ילדו לפני כשבועיים. החלטתי שזה הזדמנות טובה להקדיש פוסט לשתיהן. אומנם זה לא יהייה רלוונטי לילדים שלהן לשנה הקרובה, אבל יאללה, למה לא.

התמונות הראשונות הן מבלוג של בחורה שחשבה על רעיון מדליק - היא מספרה את המדרגות העולות לקומה שנייה בביתה. מספרה באופן מעוצב ביותר.
להלן התמונות והקישור לבלוג -
http://lovermother.blogspot.com/2010/02/stairs-are-done.html

והאתר השני - רעיונות מגניבים לחלוטין לפעילויות יצירה עם ילדים -
http://belladia.typepad.com/crafty_crow/
וכמה דוגמאות -
הדב מעוטר עם אורז המודבק על הדף. בכלל אפשר לגוון ולחשוב על עוד דוגמאות עם קטניות שונות. גם נחמד וגם אורגני...

עבודות גן

יום בהיר אחד לפני כמה שבועות יצאתי החוצה לעשות הליכה. בדרך נתקלתי בשיח בזיליקום פורח בצד הדרך.
חשבתי שזה יהייה רעיון נחמד לקטוף קצת בזיליקום לסלט. סלט לא יצא מזה כי בעלי חשב שהבזיליקום הזה לא טעים, אבל בגלל הפריחה שמתי את הענף בקצת מים ודחפתי אותו לאיזו פינה נידחת במטבח.
לפני כשבוע פתאוום נזכרתי בבזיליקום ולהפתעתי הרבה הענף לא רק שלא התייבש אלא - הפלא ופלא - הוציא שורשים!
טוב, עכשיו אין ברירה אלא לשתול אותו באיזו אדנית....

עבודות בית

אז נתחיל מקצת סריגה....

קיבלנו המון ברכות ומתנות לחתונה מהמון אנשים. חשבתי שיהייה נחמד להשקיע ולהביא חזרה קצת מתנות "עבודת יד"....

להלן ניסיון לסרוג משהו שייראה מודרני לכן הבחירה בצמר בגוונים אפורים. את הצמר קיבלתי בירושה מחברה עם עוד כמה דברים מעניינים. האמת המפית הזאת צריכה עוד לעבור כביסה ויישור כלשהו....

כיף לחפור בשקית של צמר ולדמיין מה כל כדור רוצה להיות בסוף. את השפרף הזה מצאתי בזבל. משום מה מישהו חשב שהוא לא ראוי לשימוש. חוץ מקצת חיזוק ברגים ברגליים (בשביל זה טוב להחזיק בעל עם פטיש), הוא עומד לעבור makeover רציני. התחלתי עם שיוף, אחר כך נראה לי צבע לבן-שמנת לרגליים ואולי חלק עליון מכרית סרוגה.

אז הנה התמונות של "לפני". עדכונים בהמשך.

מי אמר

שלא עושים דברים יפים בארץ?
נכון, כל התמונות שאני מביאה לדוגמא בבלוג הזה הם אכן מחו"ל, וסביר להניח שגם בהמשך רוב האתרים שאני אפרסם אותם יהיו מחו"ל.
הטענה שלי היא שזה לא שאין עיצוב יפה שעושים בארצנו הקטנה אלא פשוט הדברים אינם מצולמים כמו שצריך ולא קיימים בשום מאגר אחד אשר יראה מגוון/עושר/רעיונות וכו'.
ולכן, אנסה לתקן את המעוות ולפתוח רשמית את הפינה המקומית.
והיום, בפינה המקומית אני שמחה לספר על חברה מהלימודים, נעה ירוחמי-כהן, או בשמה המחודש NC-Design אשר פתחה חברה של עיצוב וסטיילינג.
להלן כמה תמונות מהממות מהפרוייקט גמר שלה בלימודי הום-סטיילינג (נעה, תקני אותי אם אני טועה בשם).